במילים אחרות אם קצב החיים
מהיר לכם מידי...בואו לתל יודפת .
קצת מצחיק להתייחס למקום שהיו
בו אירועים כלכך דרמטיים כדי להציע רוגע ושלווה אבל ככה זה מבחינתי.אני ממליצה על מסלול יפה במיוחד שכל פעם מחדש אני מוצאת שכדאי לבקר בו.
איזור שהגבעות בו רכות יותר
עצי הזית אציליים יותר אפילו הפרות נראות מרוצות
יותר . יש מקום כזה,ליד יודפת ,ניצב כבר המון שנים תל ידפת .בולט בנוף
ומשתלב בנוף בו זמנית.
ירוק ומרגיע וסביבו כרמי
זיתים עתיקים .גם כשיש עוד מטיילים יש מקום לכולם .
תל יודפת מעורר מיד את
הדמיון. איך עמדו הנצורים במצור .איך שיכנע אותם יוסף בן מתיתיהו שעמד בראשם ליפול
בחרב ולא ליפול בשבי .איך כבש הוא
עצמו בסופו של דבר את ליבו של אספסיאנוס
ושיכנע אותו לקבל אותו לשרותו.
כתב מאז את כל כתבי יוספוס
פלביוס.
כל פעם אני מפליגה במחוזות
התקופה ההיא כשמסופר הסיפור.
בחורף כשהגליל מתעורר לירוק
עז יותר והר עצמון הסמוך מאד
נהיה מעוז של פריחה.זה זמן מצוין להגיע לכאן ,אפילו בחורף
אפשר לגשת לעיר רק מצד צפון, שם היא יושבת לצלע
הר המשתפע ויורד. אבל יוסף כלל אף (הצד) הזה בתוך חומתו בשעה שביצר את העיר, כדי
למנוע מן האויב לכבוש את ראש ההר שחלש עליה. היא היתה מוקפת הרים אחרים שכיסו אותה
, ולא היה רואה אותה אדם אלא אם כן היה מגיע סמוך לה. ובכך היתה יודפת העיר הבצורה
ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה