בזמן שבוגי שלח את קרי

בזמן שבוגי קרא לקרי משיח ושלח אותו לקבל פרס נובל .

זה היה הבוקר ,נסעתי באוטו  עמיר פרץ הגיב ועשו מזה אייטם.וחשבתי לעצמי שזה היה מיותר  וגם שאולי אין תקווה שמשהו ישתנה כאן במאה השנים הקרובות. השעות חלפו  ורדפו אחרי עצמן .נסעתי למדתי חזרתי,ובערב הייתי נוכחת באירוע סוף שנה של מגמת תיאטרון במכללת גליל מערבי שהתקיים בתיאטרון בעכו.

בזמן שאמון נראה דבר דמיוני בקרב פוליטיקאים ומעצבי מדיניות נראה שהחיים והיצירה בין שני העמים במכללת גליל מערבי מתערבבים להם היטב. לפחות במגמת תיאטרון.

היו שם קטעים שנוגעים באנשים. על מוות ועל החיים שאחריו , על עימות עם אימוץ , ועל התקווה של נשים ללמוד לעבוד ולמצות את עצמן,

היה קטע ששילב שחקנים מנוסים יותר ועסק במפגש משעשע בין פורץ ודייר והיה קטע שהכניס את הצופה לבית שמחכים בו להופעת הירח כדי להתחיל את צום הרמדאן והביא בפשטות מינימליסטית את הצופה למטבח ולליבה של האישה שמתכוננת בו.

אני לא בטוחה שאני בעד מה שקרי מציע אני גם לא בטוחה שלא. אני בעד שישמרו לנו על המדינה ובעד שיתבטאו בכבוד . בזה אני בטוחה. ואני ממש שמחה לראות שיוצרים צעירים מדברים ונחשפים זה אל זה באופן לא מאולץ ומביאים תוצר עם ערך מוסף ועם סוג של תקווה. היו שם נשים צעירות ,ערביות ויהודיות, מוכשרות ויפות ,היה שחקן ערבי צעיר ועוד שניים מבוגרים והיה שם סטודנט חייל (שהסתובב במדים ) ושחקן מבוגר עם כיפה על הראש שתי יוצרות ערביות יותר מבוגרות ומרצה  אחד גאה שהסתובב בין כולם.

היה שם  צפוף ודחוס וקצת חשוך מידי אבל אני הייתי כל כך מבסוטה מהאירוע הססגוני הזה שהרגשתי כאילו עליתי על קרוסלה של החיים הטובים ורגע לפני שאני יורדת מיהרתי לכתוב.

ועכשיו אני גם חושבת ברצינות להצטרף לחוג פלייבק שמתקיים באמירים בימי שלישי . למה לא בעצם? יש סיכוי שממשחק תבוא הישועה.