ראיתי סרט נפלא מלון מריגולד האקזוטי קראו לו
ואני לא מתחייבת שזה השם המדוייק...
יש בו את הודו במיטבה עם דקויות נפלאות ומפגש
מרתק בין תרבויות. זה סרט על יחסים בין אנשים ועל פרופורציה ושינוי היחס לחיים.
מפגש תרבויות ובעיטה במוסכמות ובקיצור המלצה חמה כמובן. נכנסתי אליו שלא במתכוון
לפני כשנתיים בקולנוע ולפני כמה ימים שידרו אותו בערוץ הסרטים.
אבל מעבר לכל מה שיש בו תפס אותי בצפיה השניה
משפט שאמר אחד הגיבורים על חבר נעוריו. הוא אמר:"כל השנים חשבתי על מה שגרמתי
לו ואיך מה שהיה ביננו אימלל אותו ושיבש את חייו ורק עכשיו הבנתי שבעצם אני זה
שהייתי שבוי כל השנים האלו ,והוא חי את
חייו בפתיחות ובחופש ,בלי הסתרה ובשלמות מלאה."
כמובן שגם בזה לא דייקתי אבל זה הרעיון.
זה קשור להרבה מחשבות שיש לי על מה זה חופש ,
מתי אנחנו באמת חופשיים ובמה תלויה תחושת החופש
שלנו.
אני בודקת את השאלה הזאת מידי פעם על עצמי וגם
דרך המפגשים שיש לי עם האורחים שלי ,שבאים לחופש...
מה זה חופש ומתי הוא מושג באמת ?
אין מסקנה אחת (רעיונות
יתקבלו בברכה)
הנושא הזה מרתק אותי , בעיקר מפני שבחצר שמסביבי , החצר שלי , אנשים מגיעים לחופש . ( כך היא נראית החצר שלי ) אני מסתכלת עליהם ולומדת שלחופש יש ערך אחר , מעבר למיטה נעימה, נוף מרהיב וארוחה טובה .
לחופש יש ערך פנימי בעיקר בעולם ששואב אותנו כל כך
באינטנסיביות כמעט בכל מקצוע כמעט בכל תחומי החיים.עולם היפר אקטיבי שלא משאיר אותנו אדישים אומנות השגת רגעי החופש מחייבת מודעות
,וירטואוזיות והשד יודע מה עוד.
לי , יש מסקנה אחת קטנה , חופש מושג רק כאשר משלבים בין תנאי חופש חיצוניים לתנאי חופש פנימיים - שלווה מוכנות ורוגע . אני רואה את הבאים אלינו לפני ואחרי ואני יודעת מה הוא חופש .
מוזמנים לבוא אלינו לחופש
מוזמנים לבוא אלינו לחופש
בלי שום קשר ממליצה לכם על הסרט .הנאה בטוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה