חוויות מאמירים או אולי חוויות מהחיים?
חשבתי על פסטיבל הזית שאנחנו משתתפים בו זו השנה
הרביעית
פסטיבל קטן בסתיו,
משתרע על שטח ענק בגליל , לפעמים קצת הולכים
לאיבוד .. מה קורה איפה? לא פסטיבל עם המון דוכנים שמרוכזים ברחבה אחת גדולה עם
ליצנים וסוכר במכונה..
פסטיבל הזית הוא פסטיבל של הטבע, פסטיבל של
הודיה ... שהגשם ירד בזמן , שיש השנה הרבה זיתים(ואם לא אז ששנה הבאה תהיה ברוכה ,כי
הרי היבול בזית הוא לסירוגין) ,שיש עוד כח למסוק זיתים ושכל המשפחה מתארגנת יחד
למשימה. פסטיבל הזית נותן כבוד לעץ העתיק הזה שמזכיר לי תמיד ימים קדומים. עצים עם
הוד של זקנה מכובדת יודעים כל כך הרבה ושותקים. אתה מביט בהם ומשתאה.
באמירים אנחנו עושים סדנא של ציור עץ הזית משהו שמבטא את הכבוד הזה.
עוד להביט בו עוד להשתהות.עם חמוטל לשם אישה מקסימה ומדריכה נהדרת שמדריכה סיור בשביל
יער ומסיימת בסדנת ציור עץ זית.
זה מין פסטיבל אחר כזה .לאנשים עם סבלנות.
יושבים הרבה זמן מביטים ומציירים ,אלו שמשתתפים במסיק חווים את זה שפרי הזית כל כך
קטן לוקח המון זמן למלא דלי...
נזכרתי בטיול לכריתים שם הסתובבנו המון בין
הכפרים וכרמי הזיתים. נזכרתי בגאווה של אנשי האי באיכות שמן הזית שלהם. הם אומרים
שכמעט ואין חולי לב בכריתים בגלל שמן הזית המשובח.
גם באמירים מייצרים שמן זית אורגני משובח ובימים
האלו הם מסבירים על הגידול ועל איכות השמן.הוא מצויין מנסיון. משפחת חמיאל
ועוד דבר מתרחש באמירים בפסטיבל הזית . בחורה
בשם ענת פיטרסון מספרת ומדגימה כיצד היא רוקחת מוצרים משמן זית .
סבונים ארומטיים ,קרם ידיים רגליים ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה